כוחם של מחשבות ורעיונות, למה שלא אוכל לסייר בבארנס אנד נובל עם יצירות האמנות שלי כמו סופרים עם הספרים שלהם? זה מה ששאלתי את עצמי כשישבתי בבית הקפה בארנס אנד נובל ברחוב 82. בשבילי, בארנס אנד נובל זה כמו טויס אר אס לילד. כמות החיים והידע בחנות ספרים תמיד מדהימה אותי. ההרגשה הזו לגבי המיקום הקשתה עליי לחשוב איך הרעיון שלי לא יעבוד. תוך שלושה חודשים גיבשתי את הרעיון שלי להצעה וקבעתי פגישה עם מנהל קשרי הקהילה של בארנס אנד נובל. הרעיון התקבל בברכה והתאריך נקבע!, 4 בנובמבר, 2002 במיקום Yonkers, Central Avenue.

​

ההכנה ללילה הזה תהיה שונה מהתערוכות הקודמות שלי. עכשיו היה לי קהל לדבר איתו חוץ מהעבודה שלי. ניסיתי לתכנן תוכנית נושאים, בעודי עובר את התהליך הזה התברר לי שזו תהיה הנפילה שלי. אני מבין שאני לא יכול לתכנן מה החיים מציגים לי וגם לא יכול לשלוט באלמנטים חיצוניים. אני פשוט אצטרך להאכיל את האנרגיה מהקהל, הם יעשו זאת  לקבוע את הכיוון שלי.